Oren’s Critical Edition

בשלושת השבועות האחרונים לילד לא היה גן.

אבא היה הגן. זה לא היה קל. די קשה אפילו. בשלושת הימים האחרונים בשבוע שעבר התחלתי להשבר. ואמא היתה צריכה להחליף אותי בצורה יותר רצינית ממה שהיתה עם הילד בשבועיים וחצי הראשונים.

היום יום ראשון של הגן.

יש תחושה מדהימה של חופש ושל עול שיורד מהכתפיים. הוא מאד בכה בזמן שהייתי שם. אני חושב שבגלל שינוי השגרה. אבל אני יודע שעוד יום יומיים הוא יתרגל וירוץ בשמחה לגן. גם הוא השתעמם בבית.

יש לי כזו ערימה של דברים לעשות שאני אפילו לא יודע מאיפה להתחיל. אבל בנתים אני נהנה מהחופש שלי.

(עברתי בדרך במשרד של הגן הרגיל להגיד שלום למנהלת שם והיא דיווחה לי שלהרבה הורים בגן הרגיל היתה בעיה בלמצוא מישהו להשגיח על הילד שלהם בחופש הזה. חלק מהם עשו פול כזה או אחר. פתרון שלא ישים לילד שלי).

הסיפור הזה נכתב ביום Monday, 24 לAugust 2009, בשעה 8:19, והוא שייך לנושא חסרי חוליות וחסרי קטגוריה. את כל התגובות והטראקבאקים אפשר לקרוא ב-RSS 2.0‏. אפשר להגיב עליו באתר הזה, או לשלוח טראקבאק מאתר אחר;