מאז סגירתו של עין הדג אני יתום בלי אתר קולנוע לקרוא.
לפני כמה שבועות נתקלתי ברוזבאד, והגישה הכללית שם נראית לי סבירה. כלומר יש יותר מדי דיון והתעמקות בצד הטכני של הקולנוע אבל עדיין יש התייחסות מכובדת לסרטים לא “אמנותיים”.
עם זאת הביקורת על הסרט שבכותרת הפריעה לי מבחינת כמה אי דיוקים שגורמים לדעתי לביקורת ללקות […]
האגדה (האמיתית) מספרת שכשאורסון וולס העלה לאויר את התסכית שלו על הפלישה ממאדים על פי ספרו הקלאסי של ה.ג’. ולס אנשים נכנסו לפאניקה. וזה קרה כמה שנים אחרי כן כששידרו את התסכית בשידור חוזר.
תמיד כשמספרים את האגדה הזו יש מעין אוירה או undertone של עליונות.
“אנחנו חובבי מד”ב מתוחכמים, המוגלגים האלה נבהלים מכל שטות.”
ואם מספרים את […]
בשבת גמרתי את הספר.
אני לא זוכר מתי קניתי אותו. אני לא חסיד גדול של פנטסיה. אני מעדיף מד”ב. אבל אני כן קורא פנטסיה מפעם לפעם. הספר ענין אותי מכיון שהוא פנטסיה שנכתבה לפני היות טולקין, ובוודאי לפני שליטתו!! של רומח הדרקון למיניהם וצבעיהם.
הספר היה מושלם לצורת הקריאה שזמינה לי עכשיו. (ישיבה בחדר עם הצאצא […]
http://www.newstatesman.com/200612180040
אני אישית די מחבב את הכתובה הכלהלית של סבר. אבל אני לא כלכלן. אבא שלי שהוא כן כלכלן סובר שהוא שטחי עד כדי הטעיה.
ויכוח דומה היה לי עם אשתי ביחס לעיתון שאני קורא (על כך כאן).
לעיתים צריך להודות שאבא שלי צודק. ב”בלוג” של סבר הוא מדבר כאן על העסקה בה גוגל קנתה את utube.
לסבר יש […]
על הספר האחרון של פראצ’ט (נכון לעכשיו) בסדרת עולם הדיסק, going postal.
בפורום אורט למד”ב התחיל מינידיון ביחס לתמימות של אנשים. והובא הקישור למתיחות הטלפון שקרו בארה”ב בהן אדם התחזה לשוטר וגרם למנהלי מסעדות לבצע חיפושי בעירום על אנשים אחרים.
לפני שנדים לאמריקאים הטפשים האלה, כדאי לזכור את האפסנאי בצבא, (בזמנו המידת נעליים של אבא שלי היתה חריגה. בהזדמנות אחת הוא בא לאפסנאות וביקש זוג. האפסנאי סירב. אבא […]